| ארז רביב, חדשות דבר |
חדשות "דבר" השיח שמקדם האוצר, שלפיו הגדלת תקציב הביטחון פוגעת בכלכלה, עובד רק על הנייר. בפועל, ברור שכדי שהכלכלה הישראלית תשגשג, ישראל צריכה להיתפס כחזקה, עם צבא רלוונטי להתמודד עם האיומים נגדה. בשנים האחרונות נראה שהאיומים גברו, אבל תקציב הביטחון נשחק.
לפי האלוף במילואים יצחק בריק, ב-20 השנים האחרונות קיצצו חמישה רמטכ"לים את צבא היבשה באלפי טנקים, 50% מיחידות הארטילריה, חטיבות חי"ר מרחביות, גדודי הנדסה ועוד. מדובר בקיטון של כמה אוגדות, כך שנוצר מצב שבו "אין יתירות לכוח היבשתי ואין גמישות בהפעלתו". במקביל, מאות קצינים עזבו את הצבא מדי שנה בשנים האחרונות, וב-2022, כרבע מהם היו לוחמים.
קיצוץ היחידות הלוחמות לווה גם בשחיקה של חלקו של תקציב הביטחון בתקציב המדינה. ב-2017 תקציב הביטחון עמד על 5.5% מהתוצר והוא נשחק עד כ-5% ב-2022, שחיקה של 8.5 מיליארד שקלים, שהם 9.5 מיליארד שקלים בערכים של 2024.
השחיקה נעשתה בהסכמת מערכת הביטחון ובעידוד משרד האוצר, ששם לעצמו למטרה מרכזית לצמצם את החוב הלאומי ביחס לתוצר. השחיקה לא יועדה לפינוי כספים להוצאות אזרחיות, אלא בעיקר להפחתת נטל החוב והריבית באמצעות שחיקה של כלל תקציב המדינה, מה שמביא את ישראל כיום לחולשה במגזר הציבורי כולו.
גם לאורך הדיונים על תיקוני תקציב 2023 ו-2024 באוצר הזהירו בעיקר מסוגיות כמו גירעון וחוב, בהמשך למדיניות עקבית באוצר. גם כיום, שר…